בקרן עלמה מיה, זוהי חברה אזרחית, המוקדשת להעלאת ושיפור סגולות האדם בקהילה. ואנו מסתמכים על העקרונות המיוצגים על ידי האידיאלים של חירות, שוויון ואחווה; ואנחנו קבוצה של אנשים שיודעים שהפתרונות הטובים ביותר ניתנים על ידי האנשים המושפעים ביותר מהבעיה.  יישום אתיקה, מוסר, פילנתרופיה, מדע, עבודה וצדק. 

אנו נחושים לפעול למען תרבות סדורה, ידידותית לסביבה. ועם מה שצריך כדי לגלות את הפוטנציאל שלנו. ובגלל זה נרים את הדגל של יעדי הפיתוח בר קיימא (SDG). הרצון שלנו הוא שכולנו נוכל לגלות את המטרות שלנו ולהבין שזו המציאות של היכולת להגיע אליהן, תוך מאמץ ועבודה בשיתוף בין כל השחקנים. נולדנו באוקטובר 2013 והתבוננו בקשב רב כיצד מנוהל עתידנו ובשמחה קיבלנו את מה שתהיה אבן הקובייה המכוננת שלנו וכך זה קרה; ב-25 בספטמבר 2015, במסגרת האומות המאוחדות ו-193 המדינות החברות באו"ם אישרו את סדר היום לפיתוח בר קיימא לשנת 2030, במסגרת האסיפה הכללית שלה.

במסמך הכירו כי מיגור העוני, על כל צורותיו וממדיו, הוא האתגר הגדול ביותר העומד בפני העולם.  ש-SDGs משולבים ובלתי ניתנים לחלוקה ומשלבים את שלושת ממדי הפיתוח: כלכלי, חברתי וסביבתי (האומות המאוחדות, 2015). המסמך המכונן נקרא:

"שנה את העולם שלנו, תוך שימוש באג'נדה של 2030 לפיתוח בר קיימא, SDG, ככלי."

יוזמה זו מכירה בכך שמיגור העוני על כל צורותיו וממדיו, לרבות עוני קיצוני, הוא האתגר הגדול ביותר העומד בפני העולם ומהווה דרישה הכרחית לפיתוח בר קיימא.

הוא מציע ניסוח טוב בין צמיחה כלכלית, הכלה חברתית והגנה על הסביבה.
באג'נדה של 2030, 17 יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs) ו-169 היעדים שלהם מוכרזים.

ה-SDGs הם תוצאה של שלוש שנים, תהליך שקוף, משתף ומהווים הסכם ללא  תקדימים סביב סדרי עדיפויות לפיתוח בר קיימא.

הם זכו לתמיכה עולמית מהחברה האזרחית, ממגזרים עסקיים ואנשי פרלמנט, בין היתר.

יש להם אופי גלובלי והם ישימים אוניברסלית, תוך התחשבות במציאות השונה של כל מדינה.

הם תלויים זה בזה וצריך ליישם אותם בצורה משולבת.
בתחילת 2016 החלה ארגנטינה בתהליך התאמת ה-SDGs למציאות הלאומית.

נקבע כי המועצה הלאומית לתיאום מדיניות חברתית תתעדף את יעדי ה-SDG על פי יעדי וסדרי העדיפויות של הממשלה הלאומית, בפרט, באשר ליעד השאיפה של חיסול העוני.

תעדוף זה של יעדים נמסר לשיקולם וניתוחם לכל המשרדים והסוכנויות של המעצמה המבצעת הלאומית.

על בסיס סדר עדיפויות זה החל תהליך עבודה בוועדות, התייעצויות וביקורות רוחביות.

כפועל יוצא של המאמץ שלנו  ב-3 ביוני 2021 פורסם בעיתון הרשמי תחת מס' 27,621 (להלן "חוק 27,621") החוק ליישום חינוך סביבתי מקיף ברפובליקה הארגנטינאית, שמטרתו לבסס את הזכות לחינוך סביבתי מקיף כמדינה לאומית. תקנת הציבור בהתאם להוראות סעיף 41 לחוקה הלאומית ובהתאם להוראות סעיף 8 לחוק הסביבה הכללי מס' 25,675; סעיף 89 לחוק החינוך הלאומי מס' 26,206; וחוקים קשורים נוספים כגון חוק משטר ניהול מים סביבתי מס' 25,688; חוק ניהול פסולת ביתית מס' 25,916; חוק יערות ילידים מס' 26,331; חוק קרחון מס' 26,639; חוק ניהול אש מס' 26,815; ואמנות והסכמים בינלאומיים בעניין.

חוק 27,621 קובע את ההגדרות של חינוך סביבתי מקיף (EAI), אסטרטגיה לאומית לחינוך סביבתי מקיף (ENEAI), אסטרטגיה לאומית לקיימות באוניברסיטאות ארגנטינה (ENSUA), אסטרטגיית שיפוט לחינוך סביבתי מקיף (EJEAI), תיאום ביצועי של האסטרטגיה הלאומית לחינוך סביבתי מקיף (CENEAI) ותיאום ביצועי של אסטרטגיית השיפוט לחינוך סביבתי מקיף (CEJEAI).

כמו כן, חוק 27,621 קובע את העקרונות הבאים של חינוך סביבתי מקיף:

• גישה פרשנית והוליסטית

• כבוד וערך של המגוון הביולוגי.

• עקרון השוויון.

• עקרון השוויון מנקודת מבט מגדרית.

• הכרה במגוון תרבותי: הצלה ושימור של תרבויות של עמים ילידים.

• שיתוף והדרכה של אזרחים.

• טיפול במורשת הטבע והתרבות.

• בעיות סביבתיות ותהליכים חברתיים-היסטוריים.

• חינוך לערכים.

• חשיבה ביקורתית וחדשנית.

• האזרח מממש את הזכות לסביבה בריאה.

האסטרטגיה הלאומית לחינוך סביבתי מקיף (להלן "ENEAI") תהיה הכלי העיקרי של מדיניות החינוך הסביבתי בכל השטח הלאומי. המטרות של יישום ה-ENEAI הן:

• לקדם את ההכנה והפיתוח של ENEAI ואסטרטגיות שיפוט לחינוך סביבתי מקיף (להלן "EJEAI"); ויישומה המבצעי, המבטיח יצירה וקיומו של תחום תכנית ספציפי.

• לקבוע, על ידי הרשות החינוכית, את אופן הניסוח של מרכיב החינוך הסביבתי האינטגרלי בתחום הפורמלי, כדי לעמוד ב-ENEAI וה-EJEAI.

• לפתח ברמה הלאומית ובשיתוף תחומי השיפוט מחקר של תפיסה סביבתית על קהלי היעד השונים המאפשר ביסוס קו בסיס שמטרתו להתאים את ה-ENEAI וה-EJEAI המקביל למציאות השטחים בהתייחס לצרכים ולדרישות של יישומו.

• חיזוק היכולות הטכניות ליישום האסטרטגיה, באמצעות התמקצעות משאבי האנוש המעורבים בכל תחומי השיפוט, באמצעות הכשרה ושיפור לתואר ראשון ושני.

• להכין ולעצב מדיניות לאומית ולהנחות מדיניות, אסטרטגיות ופעולות שיפוטיות לחינוך סביבתי מקיף, בהתאם לגישות של חוק 27,621.

• השג את הכיסוי הטריטוריאלי, החברתי והמגזרי הרחב ביותר ברמה הלאומית וקדם את ה-EJEAIs יחד עם מנגנונים של הסכם חברתי וניהול בין-מוסדי, המבטיחים ניהול שיטתי, קוהרנטי, מתמשך ובר קיימא של חינוך סביבתי.

• יצירת הסכמה חברתית בסיסית ובסיסית שעליה ניתן לקבוע הסכמים נושאיים וסדרי עדיפויות אסטרטגיים וקשריים, תוך התייחסות לתכנים של חינוך סביבתי לאומי מקיף והפדרליזציה שלו.

• צור מאגר של חוויות חינוך סביבתיות מקיפות הנגישות באמצעות נהלים ממוחשבים דרך האינטרנט.

• ליצור ולנהל את המנגנונים המקלים על עמידה שיטתית של סדר היום לשנת 2030 עם יעדי הפיתוח בר-קיימא שלו ו/או אלה שיוסכמו בעתיד.

• קדם קונצנזוס המבטיח קיימות ארוכת טווח למניעה ובקרה של תהליכים שיכולים לייצר השפעות סביבתיות פגומות ובלתי הפיכות.

• קידום תוכניות חינוך סביבתי מקיף בהכשרת סוכני המינהל הציבורי הארצי, המחוזי והעירוני וסיוע טכני למגזרים ממשלתיים הדורשים זאת, לפיתוח התוכניות והפרויקטים שלהם במסגרת ה-ENEAI.

• הכן, פרסם והפיץ חומרים רשמיים וחינמיים לחינוך סביבתי בכל התמיכות הזמינות והמתאימות בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק 27.621.

בנוסף, חוק 27,621 קובע כי ENEAI היא אחריות משותפת, עם סמכויות וסמכויות מובדלות, בין המשרד לאיכות הסביבה ופיתוח בר קיימא ומשרד החינוך, בתיאום עם המועצה הפדרלית לאיכות הסביבה והמועצה הפדרלית לחינוך . לפיכך, למשרד לאיכות הסביבה ופיתוח בר קיימא של האומה תהיה הסמכות ליישם את ה-ENEAI וה-EJEAIs בתחום החינוך הבלתי פורמלי, טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) והתקשורת; ואילו למשרד החינוך תהיה הסמכות ליישם אותם בתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) והתקשורת.

ה-ENEAI יהפוך לפעולה באמצעות ביטוי קבוע בין-משרדי, בין תחומי ובין-מגזרי, באמצעות התיאום הביצועי של האסטרטגיה הלאומית לחינוך סביבתי מקיף (להלן "CENEAI"), בסיוע מועצה מייעצת המורכבת מארגוני חברה. אזרחיים, שניהם נוצרו על ידי זה חוק.

ה-CENEAI יהיה אחראי על ביצוע יעיל של המטרות של יישום ה-ENEAI ויורכב מנציגי המשרד לאיכות הסביבה ופיתוח בר קיימא של האומה, משרד החינוך של האומה, המועצה הפדרלית לאיכות הסביבה. והמועצה הפדרלית לחינוך. כמו כן, מומלץ למחוזות ולעיר האוטונומית בואנוס איירס ליצור בתחומי השיפוט שלהם את התיאום הביצועי של אסטרטגיית השיפוט המקיפה לחינוך סביבתי כמרחב לניהול, תיאום ויישום של אסטרטגיית השיפוט של החינוך הסביבתי המקיף.

למועצה המייעצת של האסטרטגיה הלאומית לחינוך סביבתי תהיה הפונקציה לסייע ולייעץ לרשויות האכיפה ביישום ה-ENAI. חבריה, כמו גם חברי ה-CENEAI, ימלאו את תפקידיהם בכבוד, ללא אפשרות לקבל שכר או תמורה כלשהי בגין שילוב הגופים האמורים.

ל-CENEAI תהיה המשימה ליצור את המנגנונים המתאימים כדי להפוך את הוראות חוק 27,621 גלויות ולבדוק מעת לעת את ה-ENEAI, תוך השתתפות כמינימום ובמיוחד:

• להבטיח את הניהול, הניהול והיישום של ENEAI בכל תחומי היישום.

• שילוב יעיל וניהול רוחבי של חינוך סביבתי בכל הרמות והדרכים של מערכת החינוך הלאומית.

• גיבוש תכניות לאומיות לחינוך סביבתי בתחום הכשרת המורים הראשונית והמתמשכת, בכל הרמות והדרכים של מערכת החינוך הארצית.

• פיתוח קווים מנחים תיאורטיים ומתודולוגיים בנושא חינוך סביבתי שישולבו בהכשרה מדעית, טכנולוגית וטכנית במדעי החברה ובהכשרת אזרחים.

• הכשרה וסיוע טכני של סוכני המינהל הציבורי של תחומי השיפוט השונים.

• הכנה ופרסום של חומרים רשמיים וחינמיים לחינוך סביבתי.

• זיהוי הצרכים והאינטרסים של הקהילה וסדרי עדיפויות של הארץ ואזוריה בנושא.

• קידום חיזוק הפעולות של ארגוני החברה האזרחית הכוללים חינוך סביבתי בין מטרותיהם, המבקשים את ביטוים עם ה-ENEAI.

• הדחף בביצוע קמפיינים ציבוריים קבועים של תקשורת וחינוך סביבתי בהיקף רחב.

• הפצה רחבה וקבועה של המידע והידע שתהליך ENEAI מייצר במקרים השונים המעורבים.

• הפקת דו"ח שנתי על התקדמות ה-ENEAI להצגה לרשות המחוקקת ולציבור (סעיף 18 לחוק הסביבה הכללי).

• הפקת קמפיינים למודעות ותכנים אור-קוליים שיופצו על ידי מערכת המדיה הציבורית או הפרטית

ה-CENEAI יתכנס תוך תקופה שלא תעלה על 90 יום מכניסת החוק לתוקף ויבצע סקירה ועדכון של ENEAI המשקף את הקונצנזוס שהושג ויקבע את המסגרת התפעולית ליישומו. מסמך הקונצנזוס שיתקבל והנגזרות שהופקו על ידי CENEAI יושלמו על ידי אסטרטגיות שיפוט לחינוך סביבתי, על מנת לבסס את המסמך המעודכן של ENEAI כמדיניות הלאומית לחינוך סביבתי מקיף.

לבסוף, חוק 27,621 מאגד כסעיף קטן ז') לסעיף 92 (תכני לימוד) לחוק החינוך הלאומי את הנוסח הבא: "המודעות לחשיבות הסביבה, המגוון הביולוגי ומשאבי הטבע, כיבודם, שימורם, שימורם ומניעתם של נזקים. , בהתאם לסעיף 41 של החוקה הלאומית, חוק 25,675 וחוקים מיוחדים בעניין ואמנות בינלאומיות בנושא איכות הסביבה.